מדוע המשפט הנ"ל? פעם יצא לכם פשוט לשבת ולחשוב עליו? האם שמעתם אותו אי פעם ואת תובנתו האישית?
אז כך - בכל עצב בעולמנו יש יתרון, אפשר לקחת את הדבר לצד מריר ושפל או לקום ולהבין מה טומן לו מאחורי אותו עצב.
נאמר כי בכל עצב בעולמנו יש יתרון, מדוע? הרי שמדבר רע שקורה ואתה נהיה עצוב אתה מתכנס בתוך עצמך וההפך מיתרון, נכנס למשבר עמוק, מתמרמר בינך לבין עצמך, ושוקע עוד יותר למטה.
בימינו אנו מבינים שאם ניקח את העצב אנו נראה שמכל ירידה ושקיעה של האדם יש עליה כפולה, לא די בכך, מדבר רע שקורה ואתה נהיה עצוב אתה יכול ללמוד ולהסיק מסקנות ולהתפתח. בכך לקחת את העצב למקום של מכשול בדרך אשר עמדת בו, דרכת את עצמך ובנית את אישיותך בו זמנית.
כשרע לך, בהווה, הינך רואה את המרירות שבדבר, אך כאשר אתה קם ומתייצב מאותו משבר אתה רואה כמה השגת ממנו וכמה התכשלת ובנית את עצמך פי כמה וכמה מהנפילה, כך שבנפילה הבאה שלך יהיה לך אף יותר קל, וכך אתה עולה עוד ועוד, וכך הם השלבים: אם תיפול במשהו קטן תעלה מדרגה תיפול ממשהו קצת יותר גדול תבנה עוד מדרגה, אך מה היה קורה אם היית נופל בחבטה אדירה ממשהו עצום ולא מטפס במדרגות? היית יוצר לעצמך בור ללא תחתית שהיה גורם לך לקבור אף את עצמך ולאבד את שפיותך. לכן אל נא תראה את העצב כמשהו רע. הרי הניסתר שבו הוא לבנות את עצמך.
כעת כמו בכל מאמר שלי אני אוהבת להכניס את הדת שבדבר, אילולא העצב לא היית מחפש משהו שיושיע אותך ויעזור, ואנו רואים שהיום אנשים כבר לא מסתמכים על עצמים גשמיים אלא מחפשים משהו יותר גדול מכך, הם פונים למיסטיקה כל מיני עולמות בניסיון להבין, מנסים לדרוך על האסטרולוגיה וטארות שינסו לשפר את המצב ולהדריך.
אך בסוף הם באים לעולם אמיתי - להשען על הבורא עקב העצב. להדבק בו מתלותיות ובכך ניתן להגיע לשמחה אמיתית.
עד כה השלמתי חצי מהמשפט - בואו נסביר את המשכו: "ודבר שפתיים אך למחסור..." ולו דבר בשפתייך זהו חיסרון מדוע? אכן במקום שאדם ילמד ויסיק מסקנות מעצמו ומהמעשים שלו ושקרו לו הוא עסוק בלקטר לברבר וזה מביא עליו מחסור - להתפתח ולהחכים!
עצב מהשורש עיצוב - לעצב דברים תמיד טוב לא כמו אדם שרק מדבר מברבר ולא מזיז את עצמו כך שחוסר בדיבור גורם לעיצוב ולדברים לזוז ולזרום יותר מהר!!!
לסיכום הייתי ממליצה לכם לא להכנע, להתכשל כי נפילה מקימה אותך כפול ממה שהיית, ולא סתם דברים מוצבים בדרכך עד שתבנה לך את מקומך בסוף הדרך, אלא הם שם בכוונה ומוצבים לך כי ידוע שאתה יכול להתמודד עימם, הלא ידוע ש"קשה יש רק בלחם..."
